בתי הדין הרבניים הם חלק ממערכת המשפט בישראל, הכוללת גם את בתי הדין הדתיים, הפוסקים על פי ההלכה היהודית והמשפט
חלוקת הרכוש והנכסים שהותיר אחריו אדם מנוח נעשית במרבית המקרים על פי הכתוב בכתב הצוואה שהותיר, אם כי לפעמים ייתכן
רוב הפציעות שקורות בתאונות מתרחשות למעשה עקב תאונות דרכים, זאת בעוד כי נזקים נפשיים שנגרמו עקב אותן תאונות נחשבות גם
מקרי גירושין עלולים להיות לא נעימים, שכן הם כוללים לא רק חלוקת הסדרי ראיה בין בני הזוג לבין הילדים אלא
לא מעט מקרים של חובות עלולים להוביל לכיד חדלות פירעון, מקרים של פיטורין או מקרים של גירושין או אפילו מחלה
נזקי גוף יכולים לנבוע מהמון סוגי תאונות שונים, ביניהן, תאונת עבודה, תאונת רכב, תאונה שהתרחשה ברחוב או בבית עסק ועוד.
על אף חוסר הנעימות שבמחשבה זו, חשוב לזכור כי מוות הוא חלק מהחיים ואיננו יודעים מתי הוא עתיד לקרות. לכן,
במאמר הקרוב נעסוק ביתרון שיש לטוען רבני בניהול הליך הגישור. לפני כן נקדים מעט רקע מיהו הטוען הרבני. מה תפקידו
כיום אנשים רבים נדרשים להתנהל אל מול משרד הפנים, בין אם זה בעיניי הגירה, מעמד אזרחי או קבלת אשרות בישראל.
בעצם מי שמחליט על המשך ההרכב המשפחתי הוא אחד מבני הזוג. ילדים למעשה אין להם כביכול באמת אמירה בעניין. ועל